פסק-דין בתיק ת"ק 4346-12-12

אין חולק כי בתאריך 28/7/07, שכרו הנתבעים 1 ו-2 מהתובעים דירה בקרית ביאליק.

כן, אין חולק כי הסכם השכירות הוארך מדי פעם ובתאריך 1/9/11 נחתם בין הצדדים הסכם שכירות מוארך שבו תקופת השכירות הנוספת תהא מיום 1/8/11 ועד 28/2/12.

כן, סוכם בסעיף 7 לאותו הסכם הארכה כי אם הנתבעים יבקשו לעזוב את המושכר בטרם תסתיים תקופת השכירות, יהא עליהם להודיע על כך מראש לתובעים תוך פרק זמן שלא יופחת מ- 60 יום לפני המועד המבוקש לעזיבתם את המושכר.

הנתבע מס' 3 היה ערב לכל התחייבויות הנתבעים 1 ו-2, על פי הסכם ההארכה הנ"ל.

לטענת התובעים, בחודש 12/2011 נודע להם לראשונה, באמצעות מתווך מטעמם, כי הנתבעים אינם מתגוררים עוד בדירה.

על כן, הינם זכאים לתשלום דמי שכירות לתקופה של שישים יום נוספים לאחר המועד שהודע להם כי הדירה פונתה, משמע - לתשלום דמי שכירות בגין החודשים דצמבר 2011 וינואר 2012.

כאשר בפועל קיבלו התובעים דמי שכירות עבור חודש דצמבר, עתרו לתשלום דמי שכירות רק עבור חודש ינואר 2012.

כן, עתרו לחייב את הנתבעים לשלם להם עבור הארנונה ותשלומי ועד הבית המתייחסים לחודשים דצמבר וינואר.

לטענת הנתבעים, פינו את הדירה המושכרת ביום 29.11.11 והודיעו על כך לתובעים ביום 30.11.11. משהתובעים לא יצרו קשר עימם - שלחו להם הנתבעים ביום 5.12.11 הודעה נוספת, בפקס, על כך שהדירה ריקה ושניתן לקחת את מפתחותיה.

ברם, לטענת הנתבעים, כבר בתחילת חודש נובמבר 2011, התקשר הנתבע 1 עם התובעת 2 והודיע לה כי הינם מתעתדים לעזוב את הדירה ב- 1 לדצמבר והאם "זה מקובל עליה" והתשובה לכך היתה חיובית.

הנתבעים טוענים עוד כי בתחילת נובמבר התקשרו טלפונית לתובע 1 וגם הוא נתן את אישורו ואמר "אין בעיה" (סעיפים 9 ו- 10 לכתב ההגנה).

הנני מקבלת כמהימנים עלי לחלוטין את כל דברי עדותם של התובעים כי לא קבלו כל הודעה מן הנתבעים על כוונתם לעזוב את המושכר וכי לראשונה נודע להם על כך כי הנתבעים עזבו את המושכר וזאת ביום 4.12.11, בדרך כפי שתוארה על ידי המתווך בעדותו בביהמ"ש.

הנני נותנת אף אמון בדברי עדותו של המתווך כי בתאריך 4.12.11, הוא שחשף בפני התובעת את העובדה כי הנתבעים אינם מתגוררים עוד במושכר, עובדה שלא היתה ידועה לתובעים קודם לכן.

הנני דוחה את טענות הנתבעים כאילו הודיעו לתובעים כבר בתחילת חודש נובמבר כי הינם מבקשים לפנות את הדירה בתחילת חודש דצמבר וכי קיבלו על כך את אישור התובעים.

גרסאות הנתבעים לגבי מועד ההודעה לתובעים לא היו אחידות, התגלו בהן סתירות פנימיות והנתבעים לא הביאו בפני ביהמ"ש מועד מדויק בו הודיעו לתובעים כי הם מבקשים לפנות את הדירה וכי מסרו לתובעים, מראש, את המועד המדויק שבו יפנו את המושכר.

יש לציין בהקשר זה כי עד לחודש פברואר 2012, לא קיבלו כלל התובעים את כל מפתחות המושכר, דבר שאף הנתבעים אישרוהו.

הנני דוחה את טענות הנתבעים כאילו קיבלו בתחילת חודש נובמבר 2011, את אישורם של התובעים לפינוי המושכר, ללא תשלום כל פיצוי, למרות שאף הנתבעים עצמם מודים, בחלק מטענותיהם, כי לא חלפו 60 יום, כנקבע בהסכם ההשכרה.

הנני קובעת כי המועד הראשון שבו עשו הנתבעים להודיע לתובעים על כך שפינו את המושכר היה בפניית הנתבעים אל התובעים בתאריך 5/12/11, כאשר פניה זו נעשתה יום לאחר שהמתווך ביקר בדירה ונמצאה ריקה כפי שפירט בעדותו בביהמ"ש.

יש לציין, כי פלט שיחות הטלפון שהוגש לביהמ"ש מטעמם של הנתבעים, אינו מסייע בידם בביסוס הגנתם כי הודיעו לתובעים בתחילת נובמבר על רצונם לפנות את המושכר בתחילת דצמבר וכי קיבלו את הסכמתם של התובעים לכך ואת ויתורם על ההודעה המוקדמת של 60 יום.